קטגוריות
תכנון והתקנה של מערכת אל-פסק מחייב הקפדה יתרה כי למעשה מערכת אל-פסק היא מקור אנרגיה לכל דבר וטעות בשיקול דעת בתכנון או בהתקנה עלול לגרום לנזק רב ולעיתים אף לסכן חיי אדם.
בחוק החשמל ישנו פרק מיוחד המתייחס להתקנת מערכות אל-פסק סטטיות במתח נמוך, ומגדיר באופן חד משמעי את דרישות הבטיחות בהתקנת מערכת אל-פסק.
במאמר זה אסקור שתי דרישות עיקריות שהחוק מחייב ואסביר מדוע יש צורך בהן.
הדרישות העיקריות כפי שהן מופיעות בחוק (תקנה 5):
"במערכת אל-פסק המוזנת בחיבור קבוע באמצעות מפסק וגם קיים בה חיבור גלווני בין מוליך האפס (N) במבוא לבין מוליך האפס (N) במוצא, ישמש החיבור הגלווני בין מוליכי האפס (N) כהארקת השיטה של המערכת ויקוימו בו התנאים הבאים כולם כאחד:
1. לא יותקן חיבור הארקה נוסף למוליך האפס (N).
2. לא תופסק רציפות מוליכי האפס (N) מרשת הזינה ועד למערכת האמורה,
לרבות המעקף התפעולי, אם ישנו, כמסווג בתקנה 2(3)(א).
3. בזינה תלת-מופעית יהיו המפסקים תלת-קוטביים בלבד, ובזינה
חד-מופעית יהיו המפסקים חד-קוטביים בלבד, על אף האמור
בתקנות החשמל (מעגלים סופיים במתח עד 1000 וולט), תשמ"ה-1984"
הזנת המערכת עם מפסק 3 קטבים
כאשר מזינים מערכת אל-פסק במצב רגיל עם מפסק 3 קטבים, למוליך האפס נשמרת הרציפות עד לצרכן ובהתאם לכך המערכת עדיין מוארקת (TN) כפי שניתן לראות באיור הבא:
בעת קצר לאדמה בצרכן המוזן ממערכת אל-פסק עם מפסק 3 קטבים תתפתח לולאת תקלה (בצבע אדום) שתיסגר דרך מוליך הארקה לשנאי המזין וחזרה דרך מוליך האפס למערכת ותפעיל את ההגנה במוצא כפי שניתן לראות באיור הבא.
כעת נבדוק מה יקרה לאותה מערכת כאשר נתקין מפסק עם 4 קטבים:
ניתן לראות מהאיור שכאשר מתקינים מפסק 4 קטבים הרציפות הגלוונית של המערכת לא נשמרת ולמעשה המערכת הופכת למבודדת (מ-TN ל-IT) המתח שיסופק לצרכן יהיה מתח צף ללא ייחוס להארקה.
במקרה זה כאשר המפסקים של השנאי המזין פתוחים ומערכת אל פסק מזינה את הצרכן ויגרם קצר בצרכן לא תתפתח לולאת תקלה ולכן ההגנה במוצא האל פסק לא תפעל, האל פסק תמשיך לספק מתח באופן רגיל לצרכן, אך מצב זה אינו בטיחותי ועלול לגרום לנזק הן לצרכן והן למערכת אל-פסק.
מבחינת חשמול, אדם שיגע בצרכן לא יתחשמל כיוון שהמערכת צפה (IT) ולא קיימת לולאת תקלה לסגירת מעגל, אך כאשר מתרחשת תקלה שנייה בצרכן אחר (שלא ממש מוארק) אותו אדם שייגע בשני הצרכנים יתחשמל.
בעיה נוספת בהתקנת מפסק 4 קטבים היא מיתוג של מוליך האפס, כאשר המערכת תחת עומס היא מספקת לצרכן מתח תקין 230V או400V בתדר 50HZ, קיימת הארקת שיטה והעכבה היא סימטרית, כאשר ממתגים את מוליך האפס עלולים להופיע מתחי יתר של 100 וולט ויותר בין מוליך האפס להארקה בשל תנודות בתדר, חוסר הארקת שיטה ועכבה לא סימטרית.
מצב זה מסוכן ויכול לגרום לנזק בצרכנים אלקטרונים רגישים המחוברים במוצא המערכת.
הפתרון לבעיה שהוצגה הוא כמובן שימוש במפסק 3 קטבים אם ניתן, כמו כן בתקנה 6 בחוק החשמל רשומים אמצעי ההגנה המותרים במוצא המופרד גלווני מהמבוא.
דרך נוספת היא התקנה של שנאי מבדל במוצא האל פסק או להתקין את השנאי על קו ההזנה של העוקף, מכיוון שאפס הכניסה למערכת הינו גם אפס המוצא תשמר הארקת השיטה של מתח המוצא לצרכנים כאשר מותקן שנאי על קו העוקף.
איסור על חיבורים נוספים בין מוליך האפס להארקה
דרישה נוספת בחוק היא שיתבצע רק חיבור אחד בשנאי המזין בין מוליך האפס להארקה.
האיור הבא מציג מה יקרה כאשר יתבצע חיבור נוסף בין מוליך האפס להארקה במוצא מערכת האל-פסק:
כפי שניתן לראות מוליך האפס רציף בין הכניסה למוצא של המערכת אל-פסק,נצא מנקודת הנחה שבנקודה A העכבה יותר גבוה מנקודה B ולכן סגירת המעגל תתבצע דרך המערכת מהכניסה למוצא ולאדמה. משמעות הדבר שמוליך האפס הנכנס למערכת עלול להשרף ולגרום לנזק בתוך המערכת.
לסיכום-בתכנון מתקן חשמלי הכולל מערכת אל-פסק יש להתחשב בהיבטים שמוזכרים בחוק החשמל על מנת להבטיח את בטיחות המשתמשים ובטיחות המתקן.
הודעת מערכת