אנסה לפשט את שאלתך באמצעות השרטוט המצורף המתאר את המקרה שציינת ובו :
הצרכן בצבע אדום - מספר לולים קיימים, ללא השפעה הדדית ביניהם, המוזנים במתח נמוך ולכל אחד מבוצע איפוס (TNCS).
היצרן בצבע ירוק- מספר לוחות משנה המוזנים מלוח מתח נמוך ראשי המותקן בתחנה חדשה (הכוללת בין השאר: חיבור ומערכת מנייה במ"ג של חברת החשמל, מסדר מ"ג ושנאי של הלקוח).
לשאלתך לגבי שילוב שתי שיטות הגנה (TT ו-TNCS) במתקן, שים לב :
א. קיים קשר גלווני (בקו מקוקו) בין מערכת הארקה של היצרן וזו של הצרכן הקיים.
ב. כעת, יש לבחון את ההשפעה של האפסים ביניהם - הדבר תלוי בתחום ההשפעה בין : השנאי של היצרן, השנאי של הצרכן, המבנה עצמו.
ג. יש לבחון כל מקרה לגופו, האם יש : קשר בין המבנים דרך הארקות? דרך האפסים? האם קיימת הארקה משותפת במתח גבוה?
ג. לכן, כל שינוי בפוטנציאל של אחד ישפיע על השני (הצרכן על היצרן ולהפך).
ד. בתקנות החשמל בפרק "הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול" :
37. איסור הגנה על-ידי איפוס והארקת הגנה באותומבנה
לא ישתמש אדם במבנה אחד בהגנה על-ידי איפוס ובהגנה על-ידי הארקת הגנה.
40. הארקת מוליך .PEN
(א) מוליך PEN של רשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים..
(ג) על אף האמור בתקנה 10 לא יתוקן, בנוסף לחיבור לפי תקנת משנה (א), כל חיבור אחר בתוך המבנה בין מוליך האפס (N) לבין מוליך הארקה.
לסיכום ,
פרסומים זרים בנושא הארקות במתקנים חקלאיים, מציינים את העובדה שלא מומלץ ליישם TNS ולא TNCS במתקנים חקלאיים מהחשש למתחי מגע וצעד.
יש לבחון כל מקרה לגופו, השרטוט שצירפתי מהווה דוגמה חלקית, להמחשת הנושא של השפעה הדדית בין האלמנטים שיש לקחת בחשבון.
ציטוט ההודעה בתגובה