שלום רועי ותודה על התשובה המפורטת.


  1. נניח שהארקת השיטה בינונית, לצורך הדוגמה בעלת ערך של 17 אוהם כלפי המסה הכללית של האדמה (בעמוד החשל הכוונה). במקרה זה לא יתגלה הפרש פוטנציאלים משמעותי בין האפס להארקה, כיוון שלא זורם זרם במסלול זה ואין מפל מתח על ההתנגדות. כמו כן ההתנגדות מספיק נמוכה עדי שהאפס לא יצוף. במקרה כזה חשמלאי יכול לנסות לשפר את ההארקה המקומית במתקן ללא הועיל...
  2. כיצד להתייחס לדרישה שהתנגדות אלקטרודת הארקה כלפי המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם במקרה שמדובר על מערך אלקטרודות? שהרי לא הגיוני לדרוש זאת מכל אלקטרודה בפני עצמה (אחרת לא היה צורך במספר אלקטרודות) ובפרט שהגישור ביניהם שטמון באדמה מהווה בעצמו אלקטרודת הארקה. כמו כן צנרת מים מתכתית יכולה להוות אלקטרודת הארקה בפני עצמה אזי אם ההתנגדות הכוללת של כל המערך כלפי האדמה נמוכה מספיק האם זה לא מספק? (בתקנה כתובה "ההתנגדות החשמלית השקולה בין האלקטרודות המיועדות להארקת שיטה במתח נמוך לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם").
  3. במידה וכל הלוח (שהוא הלוח היחידי במתקן דירתי) מוגן ע"י מפסק מגן שנמצא בטור למפסק הראשי (או יחידה משולבת עם המפסק הראשי) בערך 0.03A- האם יש צורך בשני מפסקי מגן בטור? אם כן ממה נובעת הדרישה?


תודה!