שאלות מהועדה

[מהנדל]

שלום לכולם.
היום הייתי בועדה לרשיון חשמלאי מהנדס. לצערי לא השתנה כלום באופן התנהלות הועדה. קינן עדיין שם והוא זה ששואל את רוב השאלות אם לא את כולן. על האופן שבו הוא שואל, ועל מידת הפתיחות שלו לתשובות כבר דובר מספיק ואין לי מה לחדש בנושא, לצערי..
בכל אופן, להלן השאלות שנשאלתי. מקווה שזה יועיל למי שאמור לגשת:
1. נתונים שני שרטוטים של מתקנים מוזנים בשיטות הגנה שונות. יש לזהות את שיטת ההגנה בכל אחד (הראשון-TT, השני-TN-C-S).
2. מה ההבדל המהותי בין שיטת איפוס TN-C-S לבין TN-S? הכוונה היא לכך שב TN-S המקור בתוך או צמוד למבנה המוזן ממנו.
3. במתקן המוגן בשיטת TN-C-S, התנתק מוליך ה-PEN ברשת (לפני הכניסה למבנה). מה יקרה למתח הפאזות בצרכנים? חד פאזי? תלת פאזי?
4. הוא שרטט מקור מחובר לצרכן תלת-פאזי, ומתנתקת פאזה אחת. נשאלה השאלה מה יקרה למתח הפאזות האחרות? כדאי לפתור עם פאזורים.
5. ניתן שרטוט של מערכת מתח גבוה שנקודת הכוכב שלה מוארקת דרך סליל כיבוי (פטרסון), והצרכן בסוף הקו מחובר דרך שנאי בחיבור משולש-כוכב. כאשר יש קצר חד-פאזי לאדמה:
א. מה יקרה למתחים של הצרכן אחרי השנאי שלו?
ב. איזה מתח ישרה על הסליל ולמה? מתח פאזי- צריך הסבר פאזורי
ג. איזה אופי יש לזרם הקצר ? (קיבולי)
ד. האם הזרם הקיבולי של הקצר והזרם ההשראי של הסליל מחוברים ביניהם במקביל או בטור (אני עדיין חושב שבטור למרות שקינן התעקש שהם במקביל..)
ה. מה קורה ברשת במצב תהודה בין הזרמים הללו?
6. מהי הגנת משען וכיצד היא פועלת?
7. הוא צייר לי מערכת שבה שנאי על עמוד מזין לוח ראשי מאופס ב-TN-C-S, מהלוח יוצאים כבלים 3X240 ממ"ר אלומיניום למתקן שמוגן ב-TT עם הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים + כבלים 2X150 ממ"ר נחושת בין הפה"פ של הלוח לפה"פ של המתקן. המפסק הראשי בלוח הוא של 1000 אמפר ובמתקן יש מנתק של 1000 אמפר. נשאלה השאלה מה לא בסדר בתכנון הזה?
אחרי שהבנתי שהוא לא מתכוון להעמסת המוליכים, ולא לכיוונון ההגנות- אמרתי שאסור להוציא הארקות ממתקן מאופס ב-TN-C-S למתקן ב-TT. הוא ניסה להתעקש שאין עם זה בעיה, ואכן בגלל השוואת הפוטנציאלים במתקן המוזן, גם אם זרמי עבודה של האפס יגיעו להארקות לא צריכה להיות סכנה משמעותית. במקרה ההפוך, של קצר במתקן TT עלולים להופיע מתחי התקלה על הציוד במתקן ה-TN-C-S. הוא עדיין קיווה לשמוע על איזו בעיה אקוטית אחרת בארכיטקטורה הזאת- לא בטוח שאני מבין מהי...
בהזדמנות אני אעלה שרטוט של המתקן המדובר כדי שיהיה יותר ברור.

בהצלחה לכל הניגשים בעתיד, תישנו טוב בלילה ואפילו תעשנו משהו לפני- העיקר לבוא כמה שיותר רגועים.
הכי חשוב- לא להיכנס איתם לתאקלים. עדיף לא לדעת או לא להסכים איתם על משהו ולעבור הלאה מאשר להתכסח איתם, כי הכוח עדיין בידיים שלהם.

שי

[גיא רט]

שלום רב, תודה רבה, אנסה לעזור קצת :
2. TNS - באופן כללי, השנאי בתוך המבנה והארקת השיטה של השנאי מחוברת לפה"פ של המבנה (והפה"פ הנ"ל מחובר ומשרת את כל תשתית הארקה).
3. קרע במוליך אפס במתקן TNCS - ראה תשובה בפורום.
5. קצר חד פאזי לא ישפיע על הצרנים האחרים (היות וזרם הקצר הוא נמוך ועומד על עשרות אמפרים בלבד)
הזרם שיופיע יהיה עם אופי השראי - וזאת לאור העובדה שבתחמ"ש מכיילים את הסליל פטרסון באופן שמגיעים לתהודה מקבילית (שיא גובה עקומת גאוס) בה הזרם ההשראי מהסליל שווה לזרם הקיבולי של הקווים במתח גבוה- ואז מכיילים ב-10% עד 20% לכיוון הזרם ההשראי - (כדאי לציין שזו תצורה תפעולית מסויימת ויתכנו תצורות אחרות להן יש יתרונות וחסרונות).
7. ראשית קיימת בעייה בשאלה מאחר והמבנה המוגן ב-TT מחובר גלוונית למבנה המוגן באיפוס TNCS (כך שהמבנה לא מוגן ב-TT ולא נכון לקרוא לו כך).
שנית, במקרים מסויימים ניתן לגשר שני מבנים עם הארקות יסוד (מספר מבנים רבי קומות עם חניון משותף הנזונים מאותו שנאי לדוגמה).
לא ברור מה כיוון השאלה והאם העיניין הוא שנדרש מפסק עם הגנות בתחילת הזינה ומנתק בסוף הזינה? מה המרחק בין המבנים? מה גודל החיבור או העומס הצפוי? יש הרבה שאלות שכדאי לברר גם תוך כדי "תנועה"...

תודה על השאלות (אשמח אם תעלה גם שרטוט) ותודה לגולשים שעתידים להרחיב ולענות על השאלות

[מהנדל]

גיא בוקר טוב.
תודה על תגובתך. חשוב לי להבהיר שהעליתי את השאלות עם ההדגשות הנ"ל, כיוון שכבר הבנו שבועדה הזאת לא בודקים מה אתה יודע, אלא מה אתה לא יודע..
את ההסברים שמופיעים בחוברות ההכנה וקבצי השאלות למיניהם שמסתובבים ברשת גם קינן כנראה מכיר, והוא מחפש שאלות באותם נושאים שאינן טריוויאליות..
בכל אופן, כמה הערות:
שאלה 3. קרע במוליך ה-PEN. בהסבר שקישרת מצויין שלא תהיה כל השפעה על הצרכנים. כשעניתי את התשובה הזאת הוא התעקש שזה לא נכון (מבחינת הפוטנציאל) וניסה לכוון להבדל שבין צרכנים חד ותלת פאזיים במקרה כזה. השאלה הזאת לא נתנה לי מנוח אחר כך, ובסוף עליתי על משהו שאולי יתאים לתשובה שהוא מחפש:
הפוטנציאל בנק' האפס של השנאי אינו מושפע מהניתוק. הוא מושפע מסימטריית העומסים שברשת. זרם אי האיזון יזרום ברוב המקרים דרך הארקת השיטה של השנאי לאדמה. כאשר ה-PEN מתנתק זהו המסלול היחיד שדרכו זורמים זרמי האפס- כפי שהסברת בקישור שלך.
הבעיה היא התנגדות הקטע שבין נק' הכוכב של השנאי לבין הפה"פ במבנה: ב TN-C-S התנגדות זו יכולה להגיע ל-20 אוהם (בהנחת הארקת שיטה יחידה בדרך), ולפי רועי רואים אותה אף כ-25 אוהם. הצרכנים החד פאזיים מחוברים בטור עם התנגדות זו בין הפאזה ובין נקודת הכוכב של השנאי. המשמעות היא שהפוטנציאל בכניסה למכשיר יהיה חלוקת מתח בין ההתנגדות הפנימית של המכשיר לבין נגד של 25 אוהם.. במכשירים בעלי הספקים גבוהים (תנור, קומקום, מזגן וכו') לא יורגש כמעט הבדל. אך במכשירים אלקטרוניים בעלי התנגדות פנימית נמוכה יחסית הפוטנציאל בכניסה עלול לרדת משמעותית, ואז הזרם בהם יגדל והם עלולים להישרף. בפועל זה לא קורה כיוון שכל צרכן מאופס ברשת מהווה הארקת שיטה נוספת וההתנגדות הכוללת של מסלול התקלה דרך האדמה נמוך מאוד.
לגבי שאלה 5. הזרם הקיבולי אכן קטן במקרה המתואר, וזה מאפשר את המשך פעולת הרשת ללא הפסקתה על ידי המפסקים בהזנה. אך זאת לא הסיבה לכך שהצרכנים לא ייפגעו- שוב, קינן רוצה לשמוע על המתחים בצרכן. מה שיקרה במצב שבו הצרכן מחובר דרך שנאי במשולש כוכב במקרה המתואר, הוא שהמתחים השלובים בין הפאזות לא ישתנו למרות הקצר, ולכן בצד המשני של שנאי הצרכן לא יורגש שינוי.
לגבי השרטוט של שאלה 7- אני עדיין עובד על זה..

ההסברים הנ"ל הינם על פי הבנתי- אם טעיתי איפשהו, אשמח לתיקון עם הסבר

[ilantal3]

1) אם שיטת ההתקנה היא באדמה אז 3 כבלים 240 לא מספיקים אבל אמרת שהוא לא התכוון להעמסת מוליכים...
2) יכול להיות שהכוונה היא שבעת קצר במיתקן המרוחק יופעלו ההגנות במפסק הראשי ויופסק החשמל למעגלים המוזנים מהלוח הראשי שזה דבר שלרוב לא רצוי.
היה נכון לוודא שהמפסק הראשי הוא בעל אפשרויות כיול LSI ועם כיול מתאים של מנגנון ה Short בהתאמה למפסק שיהיה בעל הגנה מגנטית אשר יותקן בלוח המשנה במקום המנתק.

[Eyal]

שלום
בקשר לשאלה מס' 4 "

הוא שרטט מקור מחובר לצרכן תלת-פאזי, ומתנתקת פאזה אחת. נשאלה השאלה מה יקרה למתח הפאזות האחרות? כדאי לפתור עם פאזורים."

מישהו יכול להציג פתרון פאזורי ?

[פלוניאלמוני]

כן, גם אני נתקלתי בשאלה הזאת בוועדה ולא ידעתי את התשובה....
האם מישהו יכול לתת כאן הסבר...? תודה.

[אבני]

במקרה של ניתוק מוליך פאזה בחיבור כוכב, המתחים של שני הפאזות נשארים ללא שינוי
משום, שעדיין נמצא מוליך האפס,
מה שכן ישתנה זה הזרם במוליך האפס.
זרם זה ניתן לחשב כסכום קומפלקסי של הזרמים בפאזות האחרות.

מקווה שהצלחתי להבהיר

[Eyal]

תודה על ההסבר
ומה קורה כשאין אפס ומתנתקת פאזה אחת?

[אבני]

במקרה של חוסר אפס, (בהנחה שהעומס סימטרי) המתח הקוי U_L מתחלק בין שתי העכבות באופן שווה
וזה אומר U_PH=U_L/2.
כתוצאה מכך : גם ההספק נפגע .
דוגמא למנוע - כאשר אחד מהפאזות שלו נשרפות (כשהמנוע עמוס), צריכת הזרם שלו תעלה לכמעט פי 2
וזאת כדי להשלים את המחסור בהספק, דבר כזה פוגע במנוע והוא מעלה עשן במהירות.
כמובן שהדבר תלוי גם בהגנות עליו ( המנוע)

[Eyal]

תודה על ההסבר

[אפרים]

נכתב כי עמוד מזין לוח מאופס,

איפוס בלוח ניתן לבצע בשני מקרים:
1. נקודת אפס של רשת מתח גבוה מוארקת דרך סליל כיבוי/נגד (הארקה משותפת עם הארקת הגנה של העמוד)
נדרש כי התנגדות מוליך PEN יחד עם הארקת העמוד לא תעלה על 2 אום.
2. נקודת אפס של רשת מתח גבוה מוארקת בקשיחות (הארקה נפרדת מהארקת הגנה של העמוד)
נדרש כי הארון שבו מבוצע האיפוס יהיה מרוחק לפחות 20 מ' מהעמוד.

בברכה, אפרים.

[עומר גולן]

נכתב ע"י כותב הפוסט שזרם הקצר בעל אופי קיבולי (זה נכון אם לא היה סליל).
אבל כיוון שיש סליל ומכוונים את המעגל לפיצוי יתר (כמו שנכתב כאן) בדרך כלל אז לזרם הקצר אופי השראתי .

בקשר לסעיף ד' - הרכיב ההשראתי והקיבולי מחוברים במקביל - גם הקיבוליות וגם הסליל וגם התקלה עצמה בין הקו לאדמה.