שאלות וועדה למהנדס:

[ירדן יצחקי]

1. הגדר I²T
2. ברשת TN-C-S, מוליך PEN מתנתק, מה קורה? (אני פרטתי עבור רשת חד פאזית, תלת פאזית, צרכנים ח"פ, ת"פ...)
3. מה הן הדרישות לאיפוס?
4. מה ההבדל בין לולאת תקלה לבין התנגדות כלפי המסה הכללית?
5. כיצד ניתן למדוד התנגדות כלפי המסה?
6. בתא מדידה מ.ג, מה יש, וכיצד מודדים?
7. האם שני שנאי מתח ושלושה משנ"זים יכולים למדוד גם כן?
8. מה היא שיטת ארון וכיצד היא עובדת?
9. סליל פטרסון, מדוע מנתקים בחורף?
10. סליל פטרסון, מה קורה בעת קצר חד פאזי לאדמה?
11. אילו פרמטרים של רשת מ.ג מאפיינים את הזרם הקיבולי של קצר לאדמה?
12. היכן חובה להתקין ממסרי פחת?
13. כיצד נכוונן פחת כהגנה בלעדית באתר בנייה?
14. איך מגנים מחשמול בהתקנת גנרטור פק-פק המופעל בשטח (אספקה עצמית)?
15. בלוח ראשי של מפעל, @Cos משתנה במהירות רבה, מדוע ומה עושים?
16. מה היא הגנת מרחק וכיצד עובדת?

בהצלחה.

[kobigross]

שלום ירדן
אני מאוד מקווה שהצלחתה
אני מאוד סקרן לדעת איזה תשובה עניתה לגבי סעיף 14.איך מגנים מחשמול בהתקנת גנרטור פק-פק המופעל בשטח (אספקה עצמית)?

אני יודע שיש מספר שיטות , אני חושב שתשובתך תעזור להרבה משתתפים בפורום
בתודה מראש
קובי

[ירדן יצחקי]

1. הצלחתי, תודה.
2.צירפתי ועדת פירושים נחמדה בנושא.
02-21.pdf
3. סעיף 15 מתייחס ל:שיטה בלתי מוארקת במיתקן ארעי הניזון מגנרטור ארעי

אפשר היה לדעתי להתחפר (מאד!) לכיוון אתר התקנה לא ישים לשיטה בלתי מוארקת או משהו קשה, אבל הסתפקתי עבודה בשטח פתוח לגמרי.
גם לא היה כל כך זמן לתשובה עבור השאלה הזו, אז היא חלפה מהר מאד....

[רועי אפללו]

בהתקנת גנרטור ארעי אם משתמשים בשיטה מוארקת אזי נדרש הארקת שיטה והארקת הגנה
ויש לוודא שהתנגדות הארקה לפי החוק מתחת ל-5 אוהם, כמובן שבתנאי שטח הדבר הוא כמעט בלתי אפשרי ליישום
ולכן משתמשים בציוד מיוחד להחדרת אלקטרודות לאדמה.
השיטה השנייה היא כמו שירדן אמר שיטה בלתי מוארקת -זינה צפה בהתאם לתקנה 15 התקנת גנרטורים ואני מצטט:
כל גופי המתכת החייבים בהארקת הגנה, כולל גוף הגנרטור, יחוברו למוליך הגנה הכלול בתוך כבלי הזינה; מותר שמוליך ההגנה יהיה מוארק.
חתכי מוליכי ההגנה יהיו שווים לפחות לחתכי מוליכי ההארקה כנדרש בתקנות החשמל
כאשר התנגדות הבידוד בין מוליך ההגנה לבין המתקן החשמלי ירדה מתחת ל- 22 קילואום תינתן אתראה חזותית וקולית;
הראו חישוב או ניסוי שמתח התקלה לאורך מוליך ההגנה אינו יכול לעלות על 50 וולט למשך יותר מ-5 שניות,
לא תידרש התראה כאמור בפסקה (3);
נתקיימו התנאים של פסקה (4), לא יעלה סכום האורכים של הכבלים על 250 מטר.
הבעיה העיקרית שקיימת בהתקנה זו היא מה קורה כאשר ישנה תקלה שנייה כלומר
שתי תקלות בו זמנית וכידוע תפקיד המשגוח הוא רק להתריע ולא להפסיק את המתקן, לכן במקרה זה קיים סיכון להתחשמלות.
מכיוון שבמקרה זה לא מדובר באתר רפואי שנדרש שהמתקן ימשיך לעבוד הפתרון הוא להוסיף
למפסק הראשי של הגנרטור סליל הפסקה שבזמן התראה של המשגוח יפסיק את המפסק הראשי של הגנרטור
אלה הישומים של שיטות ההגנה עבור גנרטור ארעי
וקינן היה שותק

[kobigross]

תודה
לירדן ורועי
קובי

[ניסים עמירה]

ירדן,

הרשה לי לברך אותך..שיחקת אותה..

תוכל להוסיף בבקשה את התשובות שאתה ענית..? זה יעזור מאוד לכולם..

למרות שעל רוב (אם לא כל) השאלות יש לכל אחד לפחות כיוון נכון לפתרון..

אני גם מאמין שעל רוב השאלות הרוב כאן יודעים את התשובות..עדיין כדאי ללמוד מה שאתה ענית..(הרי עברת..)

תודה..ושוב מזל טוב

[ירון חסון]

מדוע בשיטה מוארקת בגנרטור נדרשת התנגדות אלקטרודה של 5 אום?
הרי מבצעים הארקת שיטה לגנרטור וממנו יוצאים עם חמישה מוליכים (tns) כך שמוליך הארקה משותף לכולם.
לפי דעתי צריכה להיות ההתנגדות עד 20 אום. תקן אותי אם אני טועה.

[ירדן יצחקי]

הי ירון,
איני רועי, אבל אנסה לעזור....
שים לב להגדרות ולתקנות החשמל:
תחת: הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט,

"מקור זינה" – גנרטור, שנאי, ממיר, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הזן את השיטה, הכל לפי הענין;
"שיטה" – שיטה של אספקת חשמל המאופיינת על-ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה, עם הארקת השיטה או בלעדיה;
3.תכליתה של הארקת שיטה
תכליתה של הארקת שיטה היא אחת או יותר מאלה:
(1) ייצוב מתח השיטה לאדמה;
(2) הגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה;
(3) הגנת השיטה.

21. התנגדות חשמלית בין האלקטרודות להארקת שיטה לבין המסה הכללית של האדמה
(א) ההתנגדות החשמלית השקולה בין האלקטרודות המיועדות להארקת שיטה במתח נמוך לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר שההתנגדות האמורה במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד, לא תעלה על 20 אוהם.

ומכיוון שאין הגדרה נוספת עבור הארקת שיטה עבור גנרטור בלבד, יש להיצמד להגדרה הכולל הנ"ל.

[רועי אפללו]

ירון שלום!
כפי שירדן הזכיר לפי תקנה 21 ב' לגבי הארקת שיטה בפרק הארקות והגנה בפני חשמול
אכן התנגדות המותרת של עד 20 אוהם היא רק כאשר המתקן מוגן באיפוס,
הדרישות לאיפוס הן לפי תקנה 39 בין היתר הארקת יסוד או אלקטרודת הארקה והשוואת פוטנציאלים.
גנרטור ארעי בד"כ מזין מתקן שהוא ארעי כגון: אתר בנייה כלשהו או פריסות שטח של הצבא וכו'
במתקנים אלה אין את האפשרות לבצע איפוס ולכן מתייחסים לדרישה של תקנה 21 א' התנגדות מותרת של עד 5 אוהם.
היבט נוסף הוא נושא של סכנה מוגברת במתקן ארעי,
אכן בגנרטור ארעי יוצאים עם 5 מוליכים כאשר לעיתים נדרש כבל 4 מוליכים
ותוספת של מוליך הארקה, מוליך זה חשוף לפגיעות,עקב מעבר ציוד עליו או דריכה עליו,פינות חדות וכו'
במקרה כזה יתכן מצב שבו יתנתק לנו מוליך זה ונשאר עם הארקת הגנה TT.
בהתנגדות גבוהה של הארקת השיטה לא תתפתח לנו לולאה מתאימה שתפסיק את מפסק הגנרטור תוך 5 שניות.
הפתרון במקרים אלה הוא להעביר שני מוליכי הארקה לצורך גיבוי.
יש לזכור שזרם קצר שגנרטור מפתח הוא גם ככה נמוך 2.5-5In דבר אשר מקשה על קבלת לולאה תקינה.
לבסוף לא לשכוח שבודק צריך לאשר את המתקן.
כמובן שכל מקרה לגופו,ומי שאחראי על בחירת ההגנה בפני חשמול הוא המתכנן
בהתאם לדרישות תקנות החשמל ולשיקולים המקצועיים.
ומשהו נחמד - האם כאן ימדדו 5 אוהם?

שבת שלום לכולם

[ירדן יצחקי]

שיוסיפו לפחות עוד חצי מטר - מטר...

[ירון חסון]

ומזל טוב לירדן.
אם הבנתי את שניכם נכון אז במקרה של שימוש בגנרטור בשיטה מוארקת, מבין שבע השיטות המוזכרות בחוק הכי דומה היא tt וזינה באמצעות חמישה מוליכים.

[רועי אפללו]

היי ירון
לסיכום כל מקרה לגופו,והמתכנן הוא האחראי על אמצעי ההגנה בפני חשמול בהתאם לשיקול דעתו המקצועית
שתי הדוגמאות האחרונות לאמצעי הגנה בפני חשמול לגנרטור ארעי הן הדוגמאות השימושיות והנפוצות.
אך כמובן שאפשר להשתמש בשיטות אחרות בהתאם לתקנות ואם לפרט אז:
שיטות מוארקות -הפסקת הזינה
1. הארקת הגנה - מה שהזכרנו,אלקטרודת הארקה 5 אוהם לשיטה ויציאה עם 5 מוליכים.
2. איפוס- במקרים שאנו רוצים לספק הזנה מגנרטור ארעי למבנה מאופס (כמובן שהגנרטור נמצא בתחום ההשפעה)
מחברים את השיטה לפס האפסים, הארקה לפה"פ וכו'.
3. מפסק מגן כהגנה בלעדית - לא מומלץ כהגנה בלעדית,כפי שאמרנו גנרטור ארעי מותקן באזורים בעייתיים
ולכן ייתכן הפחת עלול להינזק (להידבק או לא לפעול) בכל מקרה תמיד טוב להתקין פחת כתוספת לאמצעי ההגה בפני חשמול.
שיטות לא מוארקות - מניעת לולאת תקלה
1. זינה צפה - מה שהזכרנו בהתאם לתקנות.
2. הפרד מגן - אפשרי רק בתנאי שמחברים צרכן יחיד.
מניעת הופעת מתח מסוכן (העולה על 50 וולט)
1. מתח נמוך מאוד - קיימים גנרטורים כאלה (ואפילו יצא לי להשתמש) מאוד יקרים ומוגבלים לצרכנים מסוימים, עבור תאורה וכו'.
2. בידוד מגן - מומלץ כתוספת לשיטות ההגנה אחרות כאשר ידוע שמשתמשים בהזנת הגנרטור רק עבור ציוד חשמלי בעל בידוד מגן.
מקווה שבזה סיכמנו את העניין.
ערב טוב
רועי

[kobigross]

שלום רועי
בגלל שהנושא מאוד חשוב אני מבקש לשאול עוד שאלה בנוגע לחיבור גנרטור ארעי.
אני צריך לחבר גנרטור ארעי ללוח פיקוד למעלית, לוח המעלית נמצא בקומה העליונה ביותר וצמוד אליו גנרטור ארעי .
אמצעי הגנה בפני חישמול יהיה מסוג tt ואו "זינה צפה" בשני המקרים אני רוצה להתחבר להארקת היסוד
לבניין יש חיבור של חשמל זמני בשיטת הגנה tt( עדיין אין איפוס של חח"י)
האם זה בסדר מבחינת חוק החשמל ? ומבחינה מקצועית ( אין אלקטרודת הארקה נפרדת לגנרטור)

בהרבה תודות

קובי

[רועי אפללו]

קובי שלום!
אין לך בעיה כל עוד אתה לא מבצע הזנה חלופית,כלומר הגנרטור הוא מספק החשמל היחיד
ושים לב שלמרות שזה עדיין אתר בנייה, מעלית אינה מחויבת בתקנות של אתרי בנייה ומתייחסים אליה כציוד קבוע.
באופן כללי אתה מחבר נקודת הכוכב של הגנרטור (הארקת השיטה) להארקת היסוד של הבניין (בהנחה שנבדקה והיא עומדת בתקנות)
בד"כ אם מדובר על בניין גבוה ישנו מוליך הארקה אנכי נוסף שאליו אפשר להתחבר.
מאותו בורג של נקודת הכוכב בגנרטור אתה יוצא גם לפס האפסים,את גוף הגנרטור אתה מחבר לפס הארקות.
מפס הארקות יש לחבר מוליך גם להארקת יסוד ובכך אתה יוצר מסלול בזמן תקלה.
כמו כן יש לחבר את כל השרותים המתכתיים של המעלית לפס הארקות (מסילות,מנוע,ציוד וכו') כדי ליצור השוואת פוטנציאלים.

צירפתי לך שרטוט.
אם אתה מתכוון לחתום על הבדיקה בסוף,אז אל תתכנן או תבצע את המתקן.
שיהיה בהצלחה, ויום טוב.
רועי

[kobigross]

שלום רועי
קודם כל אני רוצה להודות לך על התשובות המקצועיות שלך בפורום הזה
אני מקווה שתמשיך להעשיר אותנו בידע ובנסיון שלך.

בברכה
קובי

[arsen500]

אתר הכי שווה שפגשתי

[elad]

שלום לכולם
אשמח לקבל תשובות לשאלות 6-9.
תודה
אלעד