התנגדות מערכת הארקה כלפי האדמה, L.T ומה שביניהם.

שלום לחברים,רציתי לשאול מספר שאלות הקשורות להארקה ו-LT. כידוע במתקן המוגן בהארקת הגנה (TT) מסלול זרם התקלה עובר דרך אלקטרודת ההארקה, מוליכי ההארקה, האדמה, הארקת השיטה ושנאי החלוקה ממנו מגיעה ההזנה. בהקשר זה- מספר שאלות:

1. במידה ומתגלה עכבת לולאה גדולה מהנדרש ע"פ התקנות הרלוונטיות למתקן- כיצד ניתן לדעת שהבעיה לא נובעת מהארקת שיטה לקויה? האם נתקלתם במקרה כזה והאם יש דרך לבודד את הבעיה?
2. במידה ומתקבל LT בערך הנדרש ובדקנו שהמתקן לא מאופס בטעות- האם יש תכלית לבדיקת התנגדות האלקטרודה כלפי המסה הכללית של האדמה? להבנתי התנגדות זו כבר מוכלת ב-LT. רוצה לומר שאם התקבל LT נמוך מ-5 אוהם למשל ניתן לדעת בוודאות שהתנגדות האלקטרודה כלפי המסה הכללית של האדמה נמוכה מ-5 אוהם.?
3. במידה ולאחר החדרת מספר אלקטרודות וחיבורן באמצעות מוליך מחושת 35 ממ"ר הטמון באדמה + חיבור לזיון מתקבלת עכבת לולאה גבוה מהנדרש. נניח 4.8 אוהם במקום 2.3 אוהם. האם במקרה כזה נהוג ליישם פחת כהגנה בלעדית או שהייתם ממשיכים לנסות חיבור עוד ועוד אלקטרודות? אם כן עד כמה? (בהנחה ולא ניתן לאפס את המתקן עקב מבנים צמודים המוגנים ב-TT, מתקן דירתי).

אביב שלום.
1. מקרה של כשל בהארקת שיטה לא נפוץ כל כך היות ובד"כ מדובר על חיבור
גדול. למרות זאת ניתן לזהות כשל בהארקת השיטה על ידי בידקת מתחים בכניסה למפסק זרם הראשי, כאשר אין לנו הארקת שיטה המתח שלנו "צף" ואין נקודת ייחוס לכן נקבל הפרש פוטנציאלים בין אפס להארקה.
2. LT תקין לא אומר בהכרח שהמתקן תקין, יכול להיות לנו מצב כזה שהאלקטרודה כלפי המסה הכללית תהיה גבוהה מ-5 אוהם אבל עכבת לולאת התקלה תקינה וזה בגלל שמסלול התקלה יכול להיסגר גם דרך צנרת מים מוארקת או דרך מבנה אחר או שירות מתכתי אחר בגלל החוק מחייב לבדוק
גם LT וגם מסה כללית.
3. ניתן להגן בפני חשמול בכל שיטה אפשרית מ-7 שיטות ההגנה בפני חשמול
ואכן כאשר לא ניתן להגיע לערכים תקנים אפשר להשתמש במפסק מגן לזרם דלף כהגנה בלעדית וזאת בתנאי שיעמוד בתנאים הרשומים בחוק.
במקרה של דירה צריך מפסק מגן ראשי שזרם ההפעלה שלו יהיה פי 10 מעכבת לולאת התקלה ומפסק מגן נוסף עם זרם הפעלה 0.03A בהתאם לדרישת החוק בפרק התקנת לוחות.
שיהיה בהצלחה.
רועי

שלום רועי ותודה על התשובה המפורטת.

1. נניח שהארקת השיטה בינונית, לצורך הדוגמה בעלת ערך של 17 אוהם כלפי המסה הכללית של האדמה (בעמוד החשל הכוונה). במקרה זה לא יתגלה הפרש פוטנציאלים משמעותי בין האפס להארקה, כיוון שלא זורם זרם במסלול זה ואין מפל מתח על ההתנגדות. כמו כן ההתנגדות מספיק נמוכה עדי שהאפס לא יצוף. במקרה כזה חשמלאי יכול לנסות לשפר את ההארקה המקומית במתקן ללא הועיל...
2. כיצד להתייחס לדרישה שהתנגדות אלקטרודת הארקה כלפי המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם במקרה שמדובר על מערך אלקטרודות? שהרי לא הגיוני לדרוש זאת מכל אלקטרודה בפני עצמה (אחרת לא היה צורך במספר אלקטרודות) ובפרט שהגישור ביניהם שטמון באדמה מהווה בעצמו אלקטרודת הארקה. כמו כן צנרת מים מתכתית יכולה להוות אלקטרודת הארקה בפני עצמה אזי אם ההתנגדות הכוללת של כל המערך כלפי האדמה נמוכה מספיק האם זה לא מספק? (בתקנה כתובה "ההתנגדות החשמלית השקולה בין האלקטרודות המיועדות להארקת שיטה במתח נמוך לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם").
3. במידה וכל הלוח (שהוא הלוח היחידי במתקן דירתי) מוגן ע"י מפסק מגן שנמצא בטור למפסק הראשי (או יחידה משולבת עם המפסק הראשי) בערך 0.03A- האם יש צורך בשני מפסקי מגן בטור? אם כן ממה נובעת הדרישה?

תודה!

שלום רועי ואביב
בקורס בודקים ביצענו תרגיל של מדידת לולאת התקלה של מרכזיית תאורה ברחוב , קיבלנו תוצאות של קילו אומים
לאחר בדיקה התברר שהארקת השיטה של השנאי על העמוד הייתה מנותקת בחלק התחתון של העמוד כתוצאה מגניבה של מוליך הנחושת
הדוגמה הנ"ל ממחישה אפשרות של הארקת שיטה לא תקינה.
( שאלה לרועי : מדוע חח"י לא מחברת את הארקת השיטה בעמודים ברחוב לחלק העליון של העמוד ומהחיבור הזה יורדים במוליך נוסף לאדמה ,
במצב הזה גם באם גונבים את החלק התחתון של הארקת השיטה עדיין נקודת האפס של השנאי מחוברת לאדמה דרך העמוד המתכתי ? )

בברכה

קובי

שלום,רציתי לשאול לגבי נושא האיפוס , כאשר יש דרישה בחוקשמסה הכללית של האדמה היא עד 20 אום והסיבה העיקרית שדווקא עד 20 אום שבמקרה של קצר בשנאי בצד המתח הגבוה ההגנות יפעלו!

רציתי לשאול מהי לולאת תקלה על מנת שההגנות יפעלו?