אפס חודר

שלום לכולם,

נתקלתי לאחרונה במושג אפס חודר בהקשר של ups, מישהו יכול להסביר בבקשה.

בנוסף אני חושב שאני יודע את התשובה אבל אשמח לאשר אותה, למה משתמשים בארץ בעיקר בשנאי בצורת חיבור d/y-11?

מוטי שלום.
אפס חודר הכוונה לאפס רציף, באופן כללי במערכות אל פסק נדרש שהאפס יהיה רציף לכל אורכו
לכן החוק קובע שימוש במפסק 3 קטבים בלבד.
תוכל לקרוא עוד במאמר שפרסמתי כאן באתר.
http://www.doctorat.co.il/content/105

לשאלתך השנייה, לדעתי כבר נשאלה אבל אחזור
באופן כללי אין הבדל טכני בין קבוצות החיבור במונחים של ביצועים,הגורם היחיד המשפיע על הבחירה הוא אופי הרשת.
קבוצת חיבור של שנאים תלת מופעים נקבעת על ידי תקנים של IEC כאשר ידוע שהסלילים יכולים להיות מחוברים
בכוכב במשולש או בזיגזג. קוטביות הסלילים גם היא חשובה מכיוון שזה משפיע על הפרש המופע בין חיבור ראשוני למשני.
עבור סינון הרמוניות מתאים חיבור DY מכיוון בגלל שבצד המתח הנמוך הוא מבטל את ההרמוניה ה-3 ומונע ממנה מעבר לצד המתח גבוה,
לדוגמה עבור עומסים לא לינאריים,מערכות המייצרות הרמוניות נשתמש בDyn11 מכיוון שיש הפרש מופע בין של 30 מעלות בין הצד הראשוני למשני ובכך יש סינון של ההרמוניה ה-3.
ברשת מוארקת עבור איתור קצרים לאדמה קבוצת חיבור Dd אינה מתאימה כיוון שאין לנו נקודת כוכב, ולכן משתמשים או DY או בשנאי זיגזג היוצר נקודת כוכב.
DY11 הוא הנפוץ לשימוש של הורדת מתח מ-22KV ל-400V מכיוון שנדרש מסלול תקלה אז הצד המשני מחובר בכוכב ויש יתרון בסינון הרמוניות.
במקרים אחרים אפשר להשתמש בקבוצות חיבור אחרות נניח לשנאי step up נבחר קבוצת חיבור Yd.
או במקרים בהם אין צורך בהזזת מופע ואין צורך בנקודת ניוטרל נשתמש ב-Dd.
וכמובן חיבור במקביל דורש קבוצות חיבור זהות לשנאים.
זה בקצרה.
סופ"ש נעים,
רועי

תודה על התשובה המפורטת!

יש לי 2 שאלות נוספות ברשותכם:
1. בהמשך לשאלה של ה UPS, בגלל שקיים מפסק 4P קיים שנאי מבדל אחרי ה UPS. ביציאה של שנאי מבדל יש צורך לבצע איפוס. במידה וקיים לי שיטת איפוס במתקן, ואחרי השנאי מבדל אני מבצע שוב פעם איפוס (מזכיר שקיים פס אפסים נפרד של הצרכני UPS בגלל השנאי מבדל) אני מכיר שרשום בחוק חשמל שאסור לבצע פעמיים איפוס באותו מתקן יש הסבר?
2. אני יודע שאסור לבצע הגנת איפוס והגנה (TT) באותו מתקן.
איפוס זה שאני מחבר את האפס של מקור הזינה לפס השוואת הפוטנציאלים הראשי שמחובר להארקת יסוד.
הארקת הגנה זה שאני מחבר את כול הגופים המתכתיים למסה הכללית של האדמה.
עכשיו בכול מתקן שקיים איפוס מחברים את כול הגופים המתכתיים להארקה הראשית.
מישהו יכול להסביר לי מה אני מפספס?

תודה מראש.

מוטי שלום!
נראה שחסר לך קצת מידע בנושא הארקות
אנא קרא את ההסברים בלינק הבא מהתחלה ועד הסוף:
http://www.doctorat.co.il/threads/11...92%D7%A0%D7%94
תחילה יש הבדל בין הארקת שיטה לאיפוס, הארקת שיטה עושים למקור הזינה, איפוס עושים לצרכן.
מערכת אל-פסק מוגדרת כמקור זינה לכן מבצעים הארקת שיטה.
בשנאי מבדל לא מבצעים הארקת שיטה,כי הדרישה היא שתהיה הפרדה גלוונית בין הצד הראשוני למשני.
לשאלתך השנייה, ההבדל בין שיטת הארקת הגנה TT לשיטת האיפוס הוא במסלול סגירת מעגל התקלה.
ב-TT כל מסלול זרם התקלה עובר דרך האדמה.
קובץ מצורף 622
בTNC-S מרבית זרם התקלה עבור דרך מוליך ה-PEN וחלק מהזרם עובר גם דרך האדמה.
קובץ מצורף 623
תעבור כאן בפורומים השונים, יש תשובות להרבה שאלות דומות.
שבוע טוב,
רועי

תודה!

עברתי על הרשום בלינק אבל עדיין לא הבנתי למה אסור לי לבצע את שתי שיטות הארקה TT ו TNC-S באותו מתקן?

מוטי שלום.
עיין בלינק הבא:
http://www.doctorat.co.il/threads/11...D7%90%D7%95-TT
ובקצרה במבנה מאופס יש השוואת פוטנציאלים,במבנה המוגן בהארקת הגנה TT אין השוואת פוטנציאלים.
במקרה ומחברים בין המבנים הארקות, בעת תקלה נניח שהופיע
מתח מסוכן על גוף מחושמל במבנה המאופס,אז אין בעיה כי
יש השוואת פוטנציאלים, אבל אותו מתח יכול להופיע גם על ציוד מתכתי במבנה המוגן בהארקת הגנה בגלל חיבורי הארקות ואז זה כבר מסוכן
כי אין השוואת פוטנציאלים,אדם שייגע בציוד עלול להתחשמל.
בעיה נוספת היא שבמצב חיבור כזה גורמים לזרמי עבודה ולזרמי תקלה
לזרום בין שני מבנים מה שעלול לגרום לתופעות לא רצויות ברשת.
כמו שרשמתי בפוסט הקודם,יש תשובות מקיפות בפורום
פשוט צריך לחפש.
יום טוב.
רועי

אני אנסה להסביר את עצמי שוב,

בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), פרק ב', תקנה 37: איסור הגנה על ידי איפוס והארקת הגנה באותו מבנה.
בכול התגובות וגם בתשובתך התייחסתם לשני מבנים שונים, שאלתי היית למה באותו המבנה זה אסור להשתמש בשתי השיטות כפי שרשום בתקנה?
כי לפי מה שאני מבין הבעיה כאשר שמדובר בשני מבנים זה השוואת הפוטנציאלים אבל שאנחנו באותו במנה קיים השוואת פוטנציאלים.

באותו פרק, תקנה 38: הגנה על ידי איפוס והארקת הגנה באותה הרשת. מותר להשתמש בהגנות האמורות בתקנה 37 במבנים נפרדים הניזונים על ידי אותה רשת חלוקה.
לפי ההסברים שקראתי בפורום עולות טענות שסותרות את הרשום בתקנה 38.
יש לי תחנה קיימת שמוגנת בשיטת איפוס, בסמוך נבנת תחנה חדשה שצריכה להיות מוזנת מהלוח של התחנה הישנה. לפי התקנה אני צריך לבצע הגנת TT בתחנה החדשה.

מוטי שלום!
מה שמתייחס לשני מבנים,כמובן שמתייחס גם לאותו המבנה.
מבנה ב-TT אין לו הארקת יסוד ולכן אין השוואת פוטנציאלים.
אם תבנה מבנה צמוד תבצע הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים
יש מה שנקרא תחום השפעה של האלקטרודה,החלק הראשון של המבנה יהיה מושפע מהחלק השני של המבנה ואז המצב מסוכן.
במבנה מאופס אסור להוציא הארקות ולכן בגדול כל מבנה והארקה שלו.
TT זו שיטה מיושנת שרק במקרים מסוימים שאין ברירה משתמשים בה.
צר לי אבל מעבר לזה,קשה להיכנס לנושא רק בכתיבה בפורום.
אני מציע להירשם לקורס או יום עיון בנושא,שיעשה לך סדר בדברים.
יום טוב,