מרחק בין קו מ"ג למבנה מגורים

אשמח לקבל תגובה רשמית בנושא זה
עד כה לא מצאתי בחוק החשמל התייחסות חוקתית לכך, באתר משרד הסביבה קיימת התייחסות הנוגעת לקרינה ומדברת על 3 או 5 מטרים
א. האם 3 או 5 מטרים?
ב. האם אלו המלצות בלבד או החלטות? תקנות?, האם מחייבות?
תודה רבה

ערב טוב אילן,
אנסה לעזור.
בנוגע להמלצות המשרד לאיכות הסביבה, לרוע המזל, ככל הידוע לי, אלו עדיין המלצות ולא עוגנו בחוק או תקינה, ההמלצה בעיקרה היא למנוע קרבה של בע"ח (או אדם כמובן) אל שד"מ.
אם בזמן רגעי - 1000 מיליגאוס,
אם לאורך השנה - 2 מיליגאוס
אם חשיפה יומית לא קבועה - 4 מיליגאוס.
לכן יש להביא מודד קרינה אל האזור המדובר ולמדוד בשעת עומס (עת זורם זרם גבוה יחסית בקווים) ולוודא שאין תוצאה גבוהה מאשר 2 מיליגאוס כדי לעמוד בהמלצות מינימאליות של המשרד. עם זאת, עדיף לקבל תוצאה נמוכה מאשר 0.04 מיליגאוס כדי לדעת שאין השפעה על דיירי המבנה.

חוק החשמל, עדיין אינו מתייחס לעניין קרינה זה, למרות שרצו להכניס עדכון אשר ימנע התקנה של לוח זה או אחר בקרבת מקום בו שוהה אדם לאורך זמן.

חוק החשמל מבקש לשמור על רשת עילית במתח נמוך (לא גבוה) ע"פ המפורט בתוספת הרביעית של תקנות אלו (התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט).
שים לב שבתקנות רשת במ"ג אין מדברים על כך בפירוט מלא ולכן אפשר לדעתי (!) להשליך את המפורט ברשת מתח נמוך (לפחות) על זו ברשת מ"ג בעניין זה.

אם היית שואל אותי בתור דייר עתידי למגורים בסמוך לשנאי + רשת מ"ג, הייתי בורח משם מהר ולא מתקרב לדירה הסמוכה לנקודה שכזו אלא במרחק של 30 מטר לפחות.

ערב טוב.

:)אילן שלום.
לידיעתי בחוק החשמל ישנם הגבלות של מרחק אופקי בין מבנה לבין תיילים או כבלים של מתח עליון ומתח על .אין התייחסות לגבי תיילים של מתח גבוה (מקסימלי מקובל 33 קילו וולט).אולם במאמר של חברת החשמל בפאזה אחרת ישנה התייחסות האומרת המרחק האופקי (מרחק אופקי זהו המרחק בין האנכיים של קצה המבנה לבין האנך למוליך) כאשר המוליך חשוף או מצופה הוא 5 מטר. ועבור כבל אווירי מבודד המרחק האופקי הוא 3 מטר .מדובר עבור רשת חשמל במתח גבוה 33 קילו וולט. אשמח לשמוע תגובות
תודה שלימו

תודה לכל המגיבים, להלן שני קישורים מעניינים בנושא :
1. מאמר במגזין "פאזה אחרת" - (עמוד 24) "מרחקי בטיחות מקווי הולכה עיליים - מתח עליון ומתח על".
2. מאתר חברת החשמל - "מידע הנדסי לגורמי חוץ לגבי מרחקים מותרים מקווי מתח עליון ומתח על"

גיא שלום.
הקישורים שהנך מפנה אותנו מתייחסים למתח על ומתח עליון לזה יש גם התייחסות בחוק החשמל למתחים אלה .השאלה מתייחסת עבור מתח גבוה 33 קילו וולט.

להלן קישורים נוספים והנחיות בנושא קרינה :

1.המשרד להגנת הסביבה - הגבלת החשיפה לשדה מגנטי כתלות במשך החשיפה.
2. דו"ח ועדת המומחים לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל.

כמו כן, בהתאם לנתונים המפורסמים באתר המשרד להגנת הסביבה ;
המרחקים בין מתקן חשמל לקו בניין הינם:

• קו מתח נמוך: 2 מ' ממוליך הפאזה הקרוב
• קו מתח גבוה (33, 22, 13 קילו-וולט): 3 מ' ממוליך הפאזה הקרוב
• קו מתח עליון (161 קילו-וולט): 20 מטר מציר הקו
• קו מתח על (400 קילו-וולט): 35 מ' מציר הקו
• שנאי חלוקה: 3 מטר מכל חלק של השנאי ושל החוטים היוצאים ממנו

מתכנן שימושי קרקע רגישים חייב למנוע מצב בו המרחק בין אזורים שנועדו לשהייה
ממושכת יהיו כאלה שעלולים לגרום לחשיפה לשדה מגנטי העולה על הסף שנקבע.
לרוב המרחקים הנדרשים הינם:

• קו מתח נמוך: 3 מ' ממוליך הפאזה הקרוב
• קו מתח גבוה (33, 22, 13 קילו-וולט): 5 מ' ממוליך הפאזה הקרוב
• קו מתח עליון (161 קילו-וולט): 30 מטר מציר הקו
• קו מתח על (400 קילו-וולט): 50 מ' מציר הקו
• שנאי חלוקה: 5 מ' מכל חלק של השנאי ושל החוטים היוצאים ממנו.

כמו כן, כדאי לציין, שבמקרים מיוחדים כגון:
חיבור צרכן המקבל אספקה מרשת חברת החשמל במתח גבוה (בו הרשת במתח נמוך היא פרטית) ומתוכננת כך שהשנאים הם 100KVA או 4000KVA לדוגמה.
במקרה זה, החישוב צריך להיבחן לגופו של עיניין ובהתאם לחוק הקרינה הבלתי מיננת. (כנ"ל לגבי רשת מ"ג ורשת מ"נ..).

גיא שלום
גיא תודה רבה כל הכבוד לך תשובה מקיפה ומפורטת.
תודה שלימו.