הסבר על סוגי שיטות ההגנה

שלום לכל העונים,
אני מנסה להבין אך ללא הצלחה את כל הסוגי שיטות הגנה (tn,it,tt. Tn-c,tn-s,tn-c-s) יש כל כך הרבה חומר אך כולם חוזרים על אותו הסבר שאני לא מצליח להבין. יש אולי איזה הסבר פשוט להבנה כך שאוכל להבין אותו סוף סוף....?!!!
תודה רבה לעונים.

arsen שלום!
באופן כללי ישנם שיטות הגנה מוארקות,שבהם נקודת הכוכב של השנאי מוארקת לאדמה.
ושיטות שאינם מוארקות כלומר נקודת הכוכב מבודדת מהאדמה.
האות הראשונה בשיטה מוארקת היא terre T אדמה בצרפתית.
האות הראשונה בשיטה מבודדת היא Insoleted I מבודד.
האות השנייה בשיטה מוארקת יכולה להיות Netural N אפס - כל הגופים המתכתיים מחוברים לאפס כלומר איפוס TN.
אות שנייה terre T יכולה להיות גם בשיטה מוארקת וגם בשיטה בלתי מוארקת-כל הגופים המתכתיים מחוברים לאדמה TT או IT.
כאשר מתייחסים רק לאיפוס אז ישנם עוד אותיות,TN-S,TNC-S
בשיטות מוארקות ההבדל בין השיטות הוא באופן סגירת זרם הקצר בזמן תקלה
TT -הארקת הגנה - מכיון שנקודת הכוכב מחוברת לאדמה במקום אחד,
והצרכנים מחוברים לאדמה במקום אחר,זרם התקלה ייסגר דרך האדמה.
קובץ מצורף 443
שיטה TNC-S- האות Common C משותף מוליכי הארקה והאפס משותפים ממקור הזינה ועד ללוח הצרכן
ומהלוח Separate S-נפרדים. בשיטה זו המוליך המשותף נקרא PEN והוא משמש
גם בזמן עבודה וגם בזמן תקלה,רוב זרם הקצר נסגר דרכו וחלק יחסי קטן יזרום גם דרך האדמה.
זו השיטה הנפוצה בארץ.
קובץ מצורף 444
שיטה TN-S
Separate S-נפרד,בשיטה זו מוליכי האפס והארקה הם נפרדים ממקור הזינה ועד לצרכן זרם התקלה נסגר דרך מוליך הארקה בלבד
קובץ מצורף 442
התמקדתי בהסבר רק על שיטות מוארקות, תבין אותם קודם ואחר תמשיך לשיטות מבודדות.
מקווה שכעת יותר ברור.
ערב טוב
רועי

תודה רועי, אני מוכן להמשיך :)

דיברתי על שיטה מוארקת שתכליתה ניתוק גוף מחושמל מהזינה על ידי יצירת מסלול זרם תקלה
לעומת שיטת בלתי מוארקת שתכליתה מניעת סגירתו של מעגל לולאת התקלה, דרך גוף אדם,כלומר לא זורם זרם תקלה כי אין מסלול סגור.
קובץ מצורף 445
בשיטה בלתי מוארקת קיימות שתי שיטות: זינה צפה והפרד מגן.
זינה צפה – אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת שיטה
וחובת שימוש במשגוח, מאחר ומתח מקור הזינה "צף" לא ייתכן חשמול בעת מגע באחד
ממוליכי ההזנה בעת מגע ישיר או בלתי ישיר.
משגוח (איזומטר) מתחבר בין הזינה הצפה הנמדדת לבין הארקה ובעצם מודד כמו אוהם מטר
קובץ מצורף 446
המשגוח מצויד במקור מתח אשר במקרה תקלה בבידוד יגרום לזרימת זרם DC דרך
מוליכי הרשת לאדמה להתנגדות הארקה ובחזרה למשגוח, בתוך המשגוח ישנו נגד שערכו תלוי
בהתנגדות הבידוד, ככל שהתנגדות הבידוד נמוכה יותר כך מפל המתח על הנגד יהיה גדול יותר,
הערך הנמדד על ידי המשגוח שווה להתנגדות השקולה של כל תקלות הבידוד,ממש לפי נגדים במקביל וחישוב לפי חוק אוהם.
המשגוח יודע לזהות פגמים בבידוד לשני הכיוונים של המעגל.
תפקיד המשגוח הוא להתריע כאשר ההתנגדות הבידוד יורדת מתחת לערך מסויים,והוא אינו מפסיק את הזינה
אם מתקבלת התראה ולא מטפלים בתיקון התקלה תוך זמן קצר עלולה להתפתח תקלה שניה
שתגרום למצב מסוכן,לדוגמה תקלה בין מוליך האפס והאדמה יוצרת שיטה להאדמה ואז בתקלה שנייה תיווצר לולאת תקלה
שתיסגר דרך התקלה הראשונה.
קובץ מצורף 447
סף ההתראה של המשגוח: לפי החוק תקנה 51 ב' "היתה ההתנגדות בין ההארקה האמורה לבין המסה הכללית של האדמה
פחות מאשר 5 אוהם, יכול שסף ההתרעה של המשגוח יהיה כלשהו היתה התנגדות כאמור מעל 5 אוהם
או שלא נמדדה כלל, יתריע המשגוח כאשר התנגדות הבידוד תרד מתחת לערך של 15±100 אוהם לוולט"
במילים אחרות הדרישה אומרת שכאשר אין הארקה טובה המשגוח צריך להתריע מתחת ל-100 אוהם לוולט הסיבה
היא ש-10 מילי אמפר מתחיל להיות מסוכן לפי חוק אוהם R=1v/10mA ייתן לנו 100 אוהם לוולט.
ב-230 וולט סף ההתראה צריך להיות 23 קילו אוהם, במתקנים רפואיים סף ההתראה הוא 50 קילו אוהם וכו'.
הפרד מגן - זינה בלתי מוארקת אך יש איסור לחיבור של יותר ממכשיר אחד בו זמנית,בנוסף האורך
המירבי של המעגל הנו עד 500 מטר והמתח המירבי בין המוליכים הנו 500V הסיבה היא בכבלים ארוכים נוצרת קיבוליות לאדמה
דרישות אלו אמורות להגביל את זרם החשמול הנוצר בעת תקלה בבידוד.
קובץ מצורף 448
זה כמה שאפשר להסביר בפורום, קיים הרבה חומר בנושא פשוט לקרוא.
בברכת שנה טובה ומוצלחת לכולם.
רועי

רועי אני מאד מודה לך לך הסבלנות והזמן..
תודה רבה..
אחלה של פורום...

יופי של ניסוח תודה רבה..!!!

שלום

כידוע בשיטת הפרד מגן אסור לחבר הארקה,

אז בזמן קצר היכן כל הזרם קצר הולך?

הרי יש לנו שנאי מבדל והגוף עצמו לא מורק.

אנא תשובתכם חברים יקרים.

שלום אייל
קודם כל תרשה לי לתקן אותך בניסוח השאלה , הזרם קצר יזרום ולא "הולך".

בשיטת הפרד מגן במידה ויש קצר ראשון לגוף המתכתי , לא יזרום זרם דרך גוף האדם שנוגע במעטפת המכשיר .
במידה ויתרחש קצר בין פאזה ואפס במקור הזנה חד פאזי , ואו בין שני פאזות במקור הזנה תלת פאזי , אז כמובן
המבטח של מקור הזינה חייב להפסיק אותו .

בברכה

קובי

:)

אייל שלום!
התכלית של הפרד מגן (וזינה צפה) זה אי הופעת מסלול לולאת תקלה (זרם קצר)
שים לב באיור המצורף את ההבדל בין השיטות: מצד ימין הפרד מגן שיטה לא מוארקת לא מתפתח מסלול לזרם קצר,
מצד שמאל שיטה מוארקת מתפתח מסלול זרם קצר
קובץ מצורף 545
מתי מתחילה הבעיה בשיטה זו כאשר יש תקלה שנייה, כלומר קרתה תקלה ראשונה קצר לאדמה לא נוצר מסלול קצר לאדמה
אבל עכשיו מה שנוצר זה הארקה לא מתוכננת ולכן בתקלה שנייה בזמן קצר ייווצר מסלול תקלה, הבט באיור הבא
קובץ מצורף 546
לכן בא המחוקק וקבע כללים לשיטה של הפרד מגן: מותר להשתמש בשיטה רק עבור צרכן אחד, מהסיבה שבניגוד לזינה צפה ששם יש התראה על תקלה בשיטה זו אין לך התראה כלשהי על תקלה.
מותר להשתמש בהפרד מגן רק במתקן בו הזרם הקיבולי בינו לבין מקור הזינה או לבין האדמה, קטן במידה שלא יגרום להלם חשמלי מסוכן (קיבוליות כזו תתקבל כאשר המכפלה של אורך המעגל המופרד במתח המירבי בין המוליכים לא יעלה על 100000) כאשר יש קיבוליות לאדמה הדבר דומה לשיטה מוארקת ולכן כבר בתקלה ראשונה ייווצר מסלול תקלה, לכן יש הגבלה לאורך המעגל המופרד שלא יעלה על 500 מטר.
כאשר מקור הזינה הוא שנאי – הוא יהיה שנאי מבדל שמתחו הראשוני לא יעלה על מתח נמוך.
כאשר מקור הזינה הוא שנאי מיטלטל – הוא יהיה מסוג II כלומר בעל בידוד כפול.
שבת שלום,
רועי

היי רועי

בתקלה ראשונה לא ייסגר מעגל בהפרד מגן, מכוון שהארקה אינה מחוברת,

ולכן אם יהיה זליגת זרם לגוף המכונה,האדם אינו יתחשמל מכוון שאין סגירת מעגל.

אנא הסבר לי בבקשה, את הנושא של הקיבוליות,האם בשביל צרכן אחד אני אצתרך למשוך קו של 500 מטר על מנת

שתיווצר קיבוליות, וע"י זה הזרם יוגבל?

תודה על ההסבר.

חברים,

למישהו יש תשובה?

אייל שלום!
אחד הפרמטרים של כבלי חשמל זה קיבוליות, הקיבוליות מוגדרת כמטען לחלק למתח ליחידת אורך C=q/U
לא רוצה להיכנס לחישובים מתמטיים אבל לכבל יש שדה חשמלי, עוצמת השדה ניתנת לחישוב וממנה ניתן למצוא את הפוטנציאל
כמובן שיש עוד מקדמים: כמו מקדם דיאלקטרי ורדיוס.
ועכשיו לעניין ככל שהכבל יותר ארוך כך הקיבוליות שלו לאדמה יותר גדולה, לפי חישובים ולפי החוק
בתקנה 53 בפרק הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול רשום:
לא ישתמש אדם בהגנה על ידי הפרד מגן אלא במיתקן שבו הזרם הקיבולי בינו לבין מקור הזינה או האדמה קטן במידה שלא יגרום להלם חשמלי מסוכן.
קיבוליות כזו בהתאם תושג כאשר מתקן מוגן בהפרד מגן המכפלה בין אורך הכבל ומתח הכבל אסור שתעלה על 100000
L*U<100000 ובכל מקרה האורך L לא יעלה על 500 מטר.
שוב הסיבה היא שבזמן תקלה ראשונה לא אמור להתפתח מסלול תקלה, ואם יש לנו קיבוליות גבוהה לאדמה
מה שיקרה בזמן תקלה ראשונה ייווצר מסלול תקלה שייסגר דרך הקיבוליות הזו ראה איור:
http://www.doctorat.co.il/attachment...ntid=548&stc=1
שבת שלום וחג שמח
רועי

תודה רבה על ההסברים