אז הבעיה מתרחקת לתקופת המצאת החשמל....
בוקר טוב קובי,
בקצרה:
השיטה (החשמלית) המדוברת במתח נמוך היא:
400 וולט מתח שלוב בין פאזה לפאזה, זאת בעקבות הפרש הזוויות שהעלית קודם בין פאזה לפאזה אחרת.
בדיאגרמת מחוגים קל לראות את הזוויות בין המתחים שהיא 120 מעלות כך שסך הזוויות (3) יסגרו מעגל (360 מעלות).
230 וולט בין כל פאזה לאדמה או ל0 במידה וקיים, זאת בגלל שהאדמה או ה0 בד"כ מייצגת נקודת ייחוס שווה מול כל פאזה.
ושוב אנו חוזרים למערכת שראית:
כל ממיר חד פאזי מחובר לפאזה שונה, אחד מהם לr, השני כנראה לs, השלישי בתקווה לt.
כל אחד מהם מסונכרן למתח של 230 וולט כי הסינכרון שלו מתבצע ע"פ פאזה-0 (כל אחד והפאזה שלו...)
אם תמדוד את המתח ביציאה ממיר #, כלפי האפס הנכנס אליו, תקבל 230 וולט.
אם תמדוד את המתח ביציאה ממיר # כלפי הממיר שלידו, ככל הנראה תקבל 400 וולט.
כך הם ממשיכים לטייל בדרכי ישראל....
אם זו נדנדה חשמלית, אז הכל בסדר...
ערב טוב קובי,
1. כמעט נכון, לממיר יש זמן התעוררות של כמה דקות (דרישת חח"י הינה 5). בזמן הזה, הממיר מזהה את הרשת אליה הוא מחובר, מתחמם לטמפ' עבודה וממתין לסיום 5 הדקות.
בסיום הזמן הוא כבר יודע את מתח הפאזה ועובד על פיה.
2. מתקין הממיר, בשונה מטכנאי הממיר, לא צריך ולא אמור לדעת לשנות את רוב התכונות של הממיר, בינהן זמן ההמתנה עד לסנכרון לרשת, מתח העבודה של הממיר, אחוז הסטייה המותר של תדר הרשת ועוד.
לכל הפרטים מסעיף 2 יש דרישה מדוייקת מחח"י ואין לחרוג ממנה במידה ואתה מעוניין לחבר מתקן באספקה מקבילה אשר יבדק על ידם.